שקעי חשמל ליד המיטה בדירת קבלן: איך לתכנן שהשידה באמת תשב נכון

בפגישת שינויי דיירים אתם מבלים הכי הרבה זמן על המטבח. אחר כך על הקירות. חדר השינה מגיע בסוף, וכשהוא מגיע, מתאם השינויים שואל שאלה אחת: "שני שקעים בכל צד של המיטה, בסדר?"

אתם אומרים כן. זה נשמע ברור.

ואז ממשיכים הלאה, לדיון על סוג הריצוף בסלון, כי חדר השינה כבר "טופל". זו בדיוק הנקודה שבה הפרט הקטן הזה נשכח, ובדיוק בגלל שהוא נשמע כל כך פשוט, אף אחד לא עוצר לשאול את השאלה הבאה: איפה בדיוק, ובאיזה גובה.

הבעיה מתגלה חודשים אחרי קבלת המפתח, כשהמיטה כבר במקום והשידות מגיעות. השקע יושב בגובה שלא מתאים לשידה שקניתם, או מאחורי המסגרת שלה, או נמוך מדי לכבל הטעינה שאתם רוצים על המשטח ולא על הרצפה. אז מתחילים לחפש מפצל, או גרוע מזה - מזמינים חשמלאי אחרי הצבע והריצוף, לפתוח קיר שכבר סגור.

זה לא עניין של מזל. זה עניין של סדר: לתכנן את השקע לפי הרהיט, לא הפוך.

למה "שני שקעים לכל צד" זה לא באמת תכנון

זו התשובה שכל דירת קבלן מקבלת כברירת מחדל, וזה לא מספיק. שקע ליד המיטה צריך לשרת שלושה דברים בו זמנית: מנורת קריאה, טעינת טלפון, ולפעמים גם מכשיר נוסף כמו שעון מעורר או מטהר אוויר. שקע כפול אחד בכל צד נגמר מהר יותר משאתם חושבים, במיוחד אם שניכם ישנים עם הטלפון על השידה.

בתהליך שינויים והפקת תכניות אני תמיד מבקש מהזוג לדמיין את הערב הרגיל שלהם: מי טוען טלפון איפה, מי קורא לפני שינה, האם יש מנורה על השידה או תאורה קבועה בקיר. זה קובע כמה שקעים צריך, לא הטופס הסטנדרטי של הקבלן.

יש גם שאלה שכמעט אף אחד לא שואל מיוזמתו: האם שווה שקע עם יציאת USB מובנית ליד המיטה, במקום שקע רגיל עם מטען תלוי. זה לא משנה את מספר נקודות החשמל שצריך להזמין, רק את סוג השקע עצמו, וזו בקשה שקל לסגור באותו רגע מול מתאם השינויים. אחרי שהקיר סגור וצבוע, זה כבר עבודה נפרדת עם חשמלאי.

איפה בדיוק ממקמים את השקע - והקשר לגובה השידה

פה נמצאת הטעות הכי נפוצה. הקבלן ממקם שקעים לפי גובה גנרי בתכנית החשמל שלו, בדרך כלל סביב 50 ס"מ מהרצפה, בלי שום קשר לרהיט שיעמוד שם. אם הזמנתם או קניתם שידת לילה, כדאי לבדוק את הגובה שלה לפני שמאשרים את תכנית החשמל, לא אחרי.

גובה שידות לילה נע בדרך כלל בין 50 ל-65 ס"מ, בהתאמה לגובה המזרן. שקע שממוקם נמוך מדי נשאר מתחת למשטח השידה ואי אפשר להגיע אליו בלי להזיז את הרהיט. במקרים כאלה אפשר לבקש מהחשמלאי להרים את השקע לגובה שמל השידה שזה בערך 55-70 ס"מ - אבל זה טווח שמשתנה לפי הרהיט הספציפי, ולא מספר קבוע שכדאי לסמוך עליו בלי לבדוק.

אם עדיין לא בחרתם שידה בשלב שינויי הדיירים, זה בסדר - פשוט תבקשו מהחשמלאי להשאיר מרווח סביר ולא לחצוב את השקע צמוד מדי לרצפה.

יש הבדל בין שקע שנמוך מדי לבין שקע שגבוה מדי, וההבדל הזה עולה כסף. שקע נמוך מדי אפשר להסתיר בקלות מאחורי רגלי השידה, גם אם הוא לא נוח לשימוש - זה עדיין נראה מסודר. שקע גבוה מדי, מעל גובה המשטח, נשאר חשוף וגלוי מעל השידה, ונראה כמו טעות תכנון גם אם הוא נגיש לגמרי. אם יש ספק, עדיף לטעות כלפי מטה.

מתג ליד המיטה - שווה את זה

עוד נקודה שמפספסים: מתג נפרד לתאורה הראשית, בהישג יד מהמיטה, כדי שלא תצטרכו לקום כדי לכבות אור. זה נשמע פינוק, אבל זו בקשה זולה יחסית בשלב שינויי דיירים, ויקרה משמעותית אחרי קבלת מפתח כי היא דורשת לפתוח קיר וריצוף. אם אתם כבר במגע עם מתאם השינויים על נקודות החשמל בחדר, זו הזדמנות טובה להוסיף את זה לרשימה.

באותה נשימה, כדאי לחשוב גם על מיקום המתג הראשי של החדר - האם הוא ליד הדלת בגובה נוח, או שהוא נדחס לפינה כי ככה יצא בתכנית. פרטים כאלה מכסה גם 3 טעויות קריטיות בתכנון חשמל – שלא תרצו לגלות אחרי קבלת מפתח, עם עוד דוגמאות מפגישות אמיתיות.

מה אם כבר קניתם שידה, או שעדיין לא בחרתם?

שני התרחישים דורשים גישה הפוכה.

אם כבר יש לכם שידה, קחו את המידות שלה ממש לפגישת שינויי הדיירים. תמדדו את הגובה מהרצפה עד תחתית המגירה או תחתית משטח העבודה, כדי שהשקע ייכנס בדיוק שם ולא יסתתר מאחורי דלת המגירה.

אם עוד לא בחרתם, אל תתנו לחשמלאי "לנחש" גובה נמוך מדי בברירת מחדל. תבקשו טווח סביר 60-70 ס"מ שמתאים לרוב השידות הסטנדרטיות בשוק, ותשאירו את עצמכם עם מרווח תמרון. עדיף שקע קצת גבוה מדי, משקע נמוך מדי שאי אפשר להגיע אליו בכלל.

חדרי שינה קטנים מוסיפים שכבת מורכבות נוספת, כי לפעמים שידת הלילה מוחלפת בכוננית קיר צמודה או במדף תלוי בלי רגליים בכלל. במקרה כזה גובה הרצפה כבר לא רלוונטי, השקע צריך להתאים לגובה המדף עצמו, ולפעמים גם למרחק שלו מהקיר הצדדי כדי שהתקע לא יתקע מאחורי מסגרת המדף. אם זה המצב שלכם, כתבתי בהרחבה על עיצוב דירת קבלן קטנה – למה זה תמיד מרגיש צפוף, גם כשזו דירה חדשה על איך פותרים את זה בלי לוותר על אחסון.

מי אחראי על ההחלטה הזו - אתם או הקבלן

חשוב להבין מי מחליט מה כאן. תכנית החשמל הבסיסית של הדירה היא של הקבלן, ובברירת מחדל היא זהה בכל הדירות מאותו דגם בבניין. הוא לא יודע איזו שידה תקנו, ולא אמור לדעת. זו בדיוק הסיבה ששינויי דיירים קיימים - זה השלב שבו אתם מתאימים תכנית גנרית לחיים שלכם.

אם אתם לא מבקשים במפורש שינוי בגובה או במיקום, תקבלו את ברירת המחדל. זה לא רשלנות מצד הקבלן, זה פשוט לא בתחום האחריות שלו לנחש איזה רהיט תבחרו. האחריות לבדוק את זה, ולבקש את השינוי אם צריך, היא שלכם ושל מי שמלווה אתכם בפגישה.

מה לבדוק בתכנית לפני שמאשרים

לפני שאתם חותמים על תכנית החשמל של החדר, תעברו על רשימה קצרה:

• מספר שקעים בכל צד - לפחות שקע כפול אחד, שניים אם שניכם טוענים מכשירים בלילה.

• גובה השקע ביחס לשידה -לפי גובה השידה שאתם רוצים.

• מתג נפרד ליד המיטה - אם רוצים, זה הזמן לבקש, לדעתי זה חובה.

• מיקום ביחס לראש המיטה - שקע לא צריך להיות מוסתר מאחורי המזרן או המשענת.

• תאורה כללית בחדר - האם יש נקודת תאורה בתקרה שמצריכה גם היא מתג נגיש.

הרשימה הזו קטנה בכוונה. חדר השינה הוא לא המקום להשקיע בעשרות נקודות חשמל - הוא המקום להשקיע בכמה נקודות נכונות, במקום הנכון.

יש עוד שאלה אחת ששווה להעלות באותה נשימה, גם אם היא לא ספציפית לשקע ליד המיטה: איפה יושב המזגן, העילי או הפיצול, ואיפה יהיה השלט. אם המזגן מתוכנן מעל המיטה או צמוד מדי לקיר שבו יעמוד ארון, זה שינוי שקשה הרבה יותר לתקן אחרי קבלת מפתח מאשר שקע. שווה לבדוק את זה באותה ישיבה, כי שני הדברים תלויים באותה תכנית פריסת רהיטים בראש. אם אתם רוצים לראות איך זה נראה על כל הדירה ולא רק בחדר השינה, ריכזתי את זה במאמר כמה נקודות חשמל צריך בדירת קבלן - ומה לא כדאי לפספס.

בשורה התחתונה

שקע ליד המיטה נשמע כמו הפרט הכי לא מעניין בפגישת שינויי דיירים, ובדיוק בגלל זה הוא זה שמתגלה כבעיה אחרי קבלת המפתח. הפתרון לא מסובך: תדעו איזו שידה תעמוד שם, או לפחות איזה טווח גובה סביר, לפני שמאשרים את התכנית. זה משפט אחד למתאם השינויים, ותנאי כמעט תמידי לשידה שיושבת נכון ולכבל טעינה שלא זורם על הרצפה.

אם אתם עוד לפני פגישת שינויי הדיירים ורוצים לעבור על כל הבית ולא רק על חדר השינה, אני מזמין אתכם לפגישת ייעוץ שינויי דיירים - שם אני עובר איתכם על התכנית לפני שהיא הופכת לסופית.